אביב, זה זמן טוב ליצירה, להתחדשות.
כל חג שמתקרב מעורר בי את הרצון לחדש חלק בבית, לתת לו מגע ייחודי, אשר מתאים לי- “לכאן ועכשיו”.
כזו אני, אחת שדי מהר נמאס לה מחפצים וכל הזמן מחפשת להתחדש ולעצב.
לפעמים זה בטפט לקיר, לפעמים זה באמצעות מספר פריטים עיצוביים חדשים, ולפעמים זה בחידוש קיר או חדר שלם.
הפעם בחרתי “בקיר התמונות”- קיר מוסתר, אך מרכזי בביתנו, אשר מתבקש שייתלה בו משהו יותר אישי שלנו.
לפני שלוש שנים, עת עברנו לביתנו החדש שכל-כך חיכינו לו, היה לי ברור שאצור קיר תמונות משפחתי. למרות, שאחותי צוחקת עלי שיש לי גינונים של “אמא פולניה “, לי זה דווקא נראה מתאים..
אבל התוצאה כבר מההתחלה, היתה גיבוב של תמונות לא הרמוני ולא אהוב עלי. רציתי לשנות, אך טרם מצאתי את המינון הנכון והמוזה.
אז חיכיתי..
בשלב ראשון, התחלתי בשיטוט מרובה בפינטרסט, כדי לקבל מוזה והשראה (לחובבי הז’אנר, כידוע, זה תמיד מועיל)
בו”ז- בו זמנית, התחלתי מקבצת אביזרים מתאימים, ובעיקר מגירות.
רציתי שבקיר הזה המגירות שלי יבואו לידי ביטוי, אך גם היה לי ברור שאני רוצה מגירות קטנות, שנוכחתן תהיה דווקא במינימליסטיות שלהן.
הגוונים שנראו לי נכונים ומתאימים עבור פינה זו של הבית היו: תכלת, זהב, חום עץ טבעי ולבן.
חלק מהחפצים נרכשו בצבעים אלו וחלק אני צבעתי.
איסוף מסגרות שונות, מגירות קטנות ואביזרים נוספים התקבצו להן יחדיו, ועכשיו רק נותר לבחור תמונות.
די מהר היה לי ברור שהתמונות ייבחרו מתוך צילומיו המדהימים של אורן בן-דור, אשר צילם את משפחתנו במהלך תקופת זמן של כ-8 חודשים.
מטרת צילומיו היתה לתערוכת צילום העוקבת אחר ההתמודדות של זוהר בפרט ושל כל המשפחה בכלל עם מחלת ה- ALS.
(אגב, התערוכה הוצגה בנמל יפו במשך שבועיים וזכתה להדים רבים).
ואחרי שנבחרו התמונות ופותחו בגדלים הרצויים, נותר רק לעצב את הקיר.
על הרצפה ערכתי כמה ניסויים, בחרתי את המבנה המועדף, קצת מסמרים על ו…
יש לנו קיר שמספר את הסיפור שלי, שלנו… והמגירות?? הן כבר מזמן חלק מהמשפחה!!
חג אביב שמח ויצירתי
אם אהבתם את הפוסט הזה אולי גם יעניין אתכם הפוסט תפתח חלון, אשר נותן רעיונות ליצירה עם חלונות
