את עדית הכרתי בקורס הצילום של מאיה חבקין, ממש לפני שנתיים.
עדית היא מהסוג של בני האדם שמשרה רוגע ואהבה.
כבר מההתחלה היא מצאה חן בעייני,
אבל לא מיד נהיינו חברות טובות.
עדית, היא מתנה שקיבלתי ממאיה חבקין (עליה יש פוסט לי קשר).
שתינו נרשמנו לקורס צילום למעצבות אצלה.
די מהר היה ברור שהקורס הוא רק תירוץ…
וייצא מזה משהו של חברות ממש.
הרבה רגעי צחוק, ריכולים, ודמעות כבר יש בהיסטוריה הקצרה שלנו.
עברנו ביחד לא מעט משברים, שהחיים זימנו לנו,
אבל עדית, כמו עדית יכולה להכל..
גם לקום, אבל לא פחות, גם להקים, כשקשה.
עם מילה, או אפילו שתיקה מתאימה,
עם דפיקה בדלת כי כך הרגישה שנכון,
עם צחוק ונסיעה לשוק הפשפשים הצפוני,
או עם מצלמה (כן תיכף נדבר על זה), לתעד רגע משמעותי.
עדית בורכה בכישרונות רבים וזה כייף גדול להתייעץ איתה וללמוד ממנה המון דברים.
למשל, היא מעולה בכל הטכנולוגיות של מול המחשב, ובכל מיני אפליקציות הזויות ומועילות,
אז שקשה לי, וזה קורה תמיד בשבת בצהריים – היא שם בשבילי מסייעת בסבלנות ואהבה רבה.
אבל יותר מהכל לעדית יש כשרון צילום מדהים.
ולא, אני לא אובייקטיבית, אבל האמת שאיך אפשר??
למעט מאיתנו, יש את היכולת להעביר סיטואציה, דרך עדשת מצלמה, באופן, שהאחר ירגיש
ויחווה את הרגע שהיה, ולעדית יש את זה ובגדול..
יש לה עין שיודעת לתפוס התרחשויות ויד שיודעת ללחוץ על הקליק ממש בזמן.
(ואם יורשה לי להמליץ לכם, על צילום עבורכם, או עבור העסק שלכם, אני עושה זאת
ובלב שלם)
עדית אהובה, יומלדת עגול זו לא סתם סיבה למסיבה..
מאחלת לך המון המון בריאות ואושר.
אוהבת אותך אהבה גדולה,
מסתבר שגם בגיל 39 אפשר לזכות בחברת אמת!!
ואיך אפשר לסיים פוסט שכזה בלי למגירה שואלת??
אז הנה היא כאן לפניכם הפעם עם עדית הלוי
1. מגירה משמעותית בחיי שחשוב לי שידעו עליה
מגירת משפחה – ההורים שלי . שניהם נפטרו והחוסר שלהם מלווה אותי בכל רגע ביממה. ההורים שלי שהעניקו לי ילדות מאושרת, תא משפחתי חם ואוהב, חינוך טוב וערכים שהיום כשאני אמא לשני ילדים גדולים, עצמאית בעלת עסק עם חלומות ושאיפות, אני מבינה שהכל בזכות הבסיס הטוב הזה שקיבלתי.
2. אילו דברים נסגרים במגירות כשאת יוצרת / עובדת, ואילו יוצאים?
את הרעיונות היצירתיים שלי הן בצילום והן בעיצוב התכשיטים אני סוגרת במגירה. שומרת לעצמי עד שאני מתגבשת עם רעיון ויודעת שאני מספיק בטוחה להוציא אותו לאור.
3. אילו יכולת להוסיף מגירה נוספת לחייך – מה היה בה?
מגירה כזאת שבעוד כמה שנים כשאתבגר יותר, אוכל לשלוף משם את כל הדברים הכי טובים שיעזרו לי לחוות את הזיקנה בכבוד ובקלות.
4. מגירה סודית או רעיון / יצירה שהצפנת במגירה ושאת מוכנה לשתף בה:
לאחר שאימי נפטרה נתקלתי בארגז עם יומנים שכתבה מאז גיל 12 ועד שירותה הצבאי. כולל ערימת מכתבי אהבה מזמן הצבא. ביומנים מתארת אימי בין היתר את ההתאהבות שלה עם החבר הראשון שלה, את המחשבות, הגעגועים, הציפייה, השמלות שלבשה והסרטים שהלכו אליהם יחד…את הסוף של הסיפור ידעתי מראש כי זה סיפור התאהבותם של אמא ואבא שלי. הרעיון שמוצפן במגירה הוא לכתוב ספר שמספר את סיפורם.
5. אם הייתי צריכה ליצור מגירה שתייצג אותי היה בה….
מחברת, מצלמה, משהו מתוק לנשמה, 2-3 פריטי אספנות אהובים במיוחד, תמונות משפחתיות, שרשרת הציפור שלי, עוגן, משהו שמזכיר ים, טלפון נייד ו-לפטופ, טלויזיה.
אז מי את עדית הלוי ???
מצלמת, בעיקר צילומי אווירה, סטיילינג. לאחרונה מצלמת פרוייקט שנקרא “צילומישי”
ובעלת בלוג הנקרא מזל תאומים מומלץ מומלץ.
אם רציתם לומר משהו, לי לעדית או סתם כך, אשמח עד מאוד לשמוע.
ובנתיים, שימרו על עצמכם.
אוהבת רותם
