נוהגת ברכב, כבר שעת אחר- צהריים, הילדה מאחור,
נאספה זה עתה מטיפול (עוד אחד מיני רבים),
מרחוק כבר מבחינה בהאטה-
תאונת דרכים.
ככל שמתקרבת אל הזירה, רואה שני רכבים שהתנגשו,
אין פצועים קשה, אמבולנס במקום, משטרה, אישה מבוהלת,
המעגל חסום לבאי הנתיב הנגדי.
אני ממשיכה, נוסעת בכביש, בדרך לאסוף את שאר הילדים…
ומולי מכוניות נוסעות, הן נוסעות ולא יודעות, שתיכף יגיעו אל הכביש החסום, אל התאונה.
כרגע, הן נוסעות בביטחה אל היעד, נוסעות במהירות,
אולי אם היושבים בה היו יודעים את מה שאני כבר יודעת, הם היו מאיטים,
או אולי מחשבים מסלול מחדש.
וברגע אחד אני חושבת עליהם או שבעצם עלי –
מדמה את חיי, לפני 6 שנים, איך נסעתי על כביש החיים, מתכננת ויודעת במדוייק את המסלול,
ומהעבר השני אולי היה כבר מי שצפה או ראה איך חיי עומדים להשתנות.
איך תאונה גדולה עומדת לגרום לי,
לחשב מסלול מחדש!!!
מה חשבתם או הרגשתם ??? אשמח לשיתוף שלכם.
רק ימים טובים רותם