בסוף היום את לבד.
גם אם את מוקפת באנשים מחבקים ואוהבים,
בחברים טובים ובשותפים שאינם עוזבים – בסוף היום את לבד.
החיים הם שלך,
הכאב הוא שלך,
האובדן הוא שלך.
בסוף היום את לבד.
בלילות נטולי השינה,
בבוקר שאחרי, נטולת כוחות,
במקלחת, כשהמים שוטפים את גופך והדמעות זולגות,
בחלומות שאינם מרפים,
בגעגועים הקשים מנשוא –
את לבד.
והחיים כנראה התכוונו לזאת.
כל אדם, בסופו של דבר, הוא לבדו.
זהו כוח החיים.
כל כאב סגור בתוך לב,
שלא יציף,
שלא יפרוץ,
שלא יהפוך לנהר שיטביע אנושות שלמה.
