רק לפנות בוקר שבתי ממנה, המזוודות עוד חצי ארוזות
(המתנות כמובן כבר חולקו, בשעה 6:00 בבוקר),
אבל לפני שהשגרה תטרוף את הכל, החלטתי שאני יושבת וכותבת.
הקדמה- פעם בשנה אני עוזבת את הכל (וזה אומר הכל) למספר ימים,
האמת, שזו בדיוק פעם שנייה, אבל זה דווקא, מנהג חביב,
אז אני כבר מכניסה את זה ל”ספר החוקים המשפחתיים” וקוראת לזה מנהג.
בכל אופן, מאז שמצבו של זוהר הורע (בשל מחלת ה-ALS), ואין ביכולתו עוד לטוס,
ואחרי מספר שנים, בהם לא הרשתי לעצמי, לעשות זאת,
מצאתי שחופשה זוגית עם חברה, היא עסקה בהחלט מצויינת,
ולו רק בשל השותפות לתחביב הקניות!!
אז אחרי שמפיתי את מפת אירופה, או יותר נכון את ערי הבירה בה,
ואחרי שבדקתי יעדים שלא עוברים את 5 שעות הטיסה,
(כי בנוסף לכל הדאגות בחיים, אספתי לי גם חרדת טיסה “קלה”),
החלטתי שהגיע העת לנחות בבירה הגרמנית- ברלין!
ענבל, חברה טובה, שרק על הקשר בינינו אני יכולה לכתוב פוסט,
קיבלה את ברכת “צאתה לשלום” מהמשפחה,
ו… נותר רק לבחור תאריך, וכמה שיותר מהר, לפני שמישהו יתחרט.
ראשון עד חמישי …..(טיסת בוקר מוקדמת בהלוך וערב מאוחרת בחזור, למיצוי החופש עד תומו),
ינואר, שלג, קור שהגוף לא מכיר, אבל אותנו שום דבר לא ישבור.
אחרי שהבטחנו, שאנחנו בדרך לניקוי ראש מוחלט,
בלי שואה וגבורה (למרות, שבהמשך תגלו שהבטחות לחוד ומציאות לחוד).
אז הנה ברלין, מנקודת המבט שלנו, בעיקר טיפים (הרי זה מה שמעניין)
חמישה ימים, אמצע שבוע, חודש ינואר חורפי.
מקום לישון-
אנחנו הזמנו דרך AIR B&B , דירה מצויינת אשר ממקומת היטב, קרוב ביותר לפרידריך שטרסה, ברובע מיטה.
האיזור מלא בבתי-קפה, ברים ומסעדות, פתרון מצויין לארוחת הערב אחרי יום מפרך של הליכה.
הדירה נמצאת במרחק של דקה מתחנת האובן U. ׁ
בדירה שתי מיטות, מקלחת מצויינת, מטבחון מאובזר, חימום מעולה ועיצוב נעים.
היא ממוקמת בתוך חצר פנימית וזוכה לשקט, למרות מיקומה המרכזי.
כתובת: Hannoversche Strasse 3. כל הפרטים ממש כאן.
מה קנינו?
הו, זה נושא מכובד וכבד (בעיקר לחשבון הבנק).
ראשית, אני הולכת לנפץ מיתוס, ברלין לא מאוד זולה. למען הדיוק, תלוי במה.
האוכל בהחלט זול, אבל פרט לשוקולדים, לא נראה לי שמישהו יביא מוצרי מזון לישראל.
מוצרי הטואלט, בדגש על מוצרי NIVEA, YVE ROCHER ועוד כמה מותגים מקומיים זולים מאוד.
בשמים בינלאומיים לא זולים כלל, ומחירם אפילו גבוה במעט מאלו בארץ.
אביזרי עיצוב לבית, במחיר דומה מאוד לאלו שבארץ. יש חנויות שוות ביותר, פשוט לשטוף את העיינים.
סמוך לדירה שלנו על רחוב הפרידריך שטרסה גילינו 3 חנויות מדליקות:
Werkhaus– חנות למוצרי עץ בהרכבה עצמית,מקסימה ביותר ומלאה במוצרים עם הומור.
צמוד אליה נמצאת חנות לכלי פורצלן- בכל הצבעים ובכל הצורות. בתוכה גם בית קפה.
Bolia- רשת חנויות עיצוב וריהוט מהיפות שנצפו.
בגדים– אילו שבמבצע בהחלט זולים, אבל רק אילו שבמבצע.
חברת הבגדים והמעילים יוניקלו, ( אשר נמצאת ברחוב קו-דאם) בהחלט שווה ביקור.
חנות ענקית של 4 קומות עם דגמים רבים של מעילים, בגדים ועליוניות.
מוצרי עונות קודמות ניתן להשיג במחירים נוחים מאוד.
כתובת: Tauentzienstraße 7b
אזהרת מסע- חנות הבגדים PRIMARKET הנמצאת בכיכר אלכסנדרפלאץ, הומה אדם,
בדגש על ישראלים, אשר רוכשים כאילו “אין מחר”.
אישית, אני מתקשה לקנות שהמון רב מתנפל על רכוש וצעקות נשמעות מכל עבר.
מה עוד שבדיעבד, גילינו ש H&M, MANGO, זארה ו- WE לא יקרות בהרבה.
נעליים- אילו שבמצבע זולים. אני רכשתי ADIDAS ב- 35 יורו, ואילו שאינם במבצע יקרים!!!
אני רכשתי NB אופנתיים ב-80 יורו, דהיינו יותר מ-320 ש”ח (תודו שלא זול).
נעלי ערב יפות יפות ניתן למצוא תחת המותג: VEGA-BOND (שעד לברלין לא שמעתי עליו).
המחיר מאוד דומה לארץ, אך באוירת חוצלארץ ובנגישות כרטיס האשראי, הכל הרבה יותר קל.
איפה קונים??
כולם, וזה אומר כולם, נמצאים ברחוב קו-דאם, גם ביום גשום וקר, הרחוב היה מלא.
את מרבית החנויות (פרט ליוניקלו, אותה סמנו מבעוד מועד) ניתן למצוא במקומות נוספים בעיר.
כך, שיש בהחלט אופציות נוספות ופחות דחוסות.
קניון אלקסה ALEXA– סמוך לאלכסנדר פלאץ. קניון חביב ביותר,
עם אופציה לשמירת חפצים (בתשלום). מכיל חנויות של כל המותגים וקומת אוכל.
בשקט אפשר להעביר במקום 5 שעות, הנה, אנחנו דוגמה חיה לכך.
רחוב פרידריך שטרסה– המתחדש!!!!
ברחוב ניתן למצוא את כל המותגים הנחשבים והיקרים,
אך בין לבין פזורים בו חנויות כמו זארה, H&M ובתי-קפה ומסעדות רבות.
מה אכלנו ושתינו???
האמת שבתחום הקולינרי, לא אביא לכם בשורה. ברלין מלאה במסעדות מכל הסוגים וכל הטעמים.
אכלנו באופן משביע רצון, אבל לא מצאנו איזו “פנינה קולינרית”.
קרוב מאד לדירה שלנו מצאנו בית-קפה חביב מאוד בשם BALZAK,
אשר הפך לבית הקפה המועדף- בו אכלנו בכל יום את ארוחת הבוקר שלנו.
הערת אגב – ברלין סובלת ממחסור עז בקפה סביר,
אפילו בסופר-מרקט הקפה המגורען מזעזע (דהיינו אין טסטר צ’ויס והג’יקובס אינו כמו בארץ).
רק להסביר את גודל המחדל, בתור מכורה לקפה (5-6 כוסות ביום), מצאת את עצמי שותה שוקו חם,
לאחר ניסיונות כושלים של שתיית קפה.
מומלץ ביותר, לאנשים במצבי, לקחת מהבית קופסה קטנה של קפה מגורען,
או פשוט להיגמל מקפה!
מה עשינו??
תתפלאו, אבל חוץ מקניות, גם עשינו דבר אחד או שניים. אני מניחה שיש “שועלי ברלין” ותיקים ומבינים ממני,
ולכן לא אתיימר לתת כאן מסלולי סיור וכיוצ”ב, רק אציין, בקצרה, את הדברים שעניינו אותנו במיוחד-
סיור רגלי של 4 שעות, דובר אנגלית, במוקדים החשובים של ברלין.
מבלי שהתכוונו, בספונטיניות גמורה, הצטרפנו לסיור רגלי ביום הכי קר בשנה.
הסיור מועבר בחינם ע”י סטודנטים מקומיים (המדריכה שלנו היתה אמנם מאנגליה,
אך סטודנטית באוניברסיטה המקומית).
במהלך הסיור, ביקרנו באתרים המרכזיים של ברלין ועל הדרך גם זכינו להסברים מעניינים
וממצים. על-אף האנגלית המזעזעת שלי, הצלחתי להבין את רוב רובה של ההדרכה,
ואת מה שלא, ענבל השלימה לי.
לדעתי, הערך המוסף בסיור הוא לשמוע, דווקא, מנקודת מבט לא יהודית- התייחסות לסוגיות
הכל-כך רגישות שלנו (כוונתי כמובן לשואה).
אגב, בסיום הסיור נהוג להשאיר טיפ של 10 יורו.
גלרית EAST SIDE- היא למעשה, ק”מ וחצי של גרפיטי על חלק קצר שנשאר מחומת ברלין.
המייצג יפה ומשובב עין ולב.
המוזיאון היהודי – את היום האחרון הקדשנו למוזיאון היהודי.
אנחנו שהינו במקום 3 שעות, אבל אפשר להעביר במקום עוד שעתיים לפחות.
המוזיאון אשר מתאר את יהדות גרמניה לאורך השנים, מרשים עד מאוד.
הארכיטקטורה שלו מדגישה את החסר, את הריק ואת האובדן.
התערוכות מינמליות ומשאירות מקום רב לדמיון ולרגש.
בשתי מילים- חזק ומומלץ!!!
תחבורה- טיפ חשוב במיוחד!!!
בהמלצת כותבים רבים רכשנו כרטיס שבועי להתניידות בכל התחבורה הציבורית של ברלין.
עלות כרטיס 37.5 יורו וזאת בהנחה שדואגים להשמיש את הכרטיס עם קנייתו.
אני חוזרת- עם קניית הכרטיס יש להעבירו במכשיר מדחן אשר מחתים ומשמיש אותו!!
אנחנו, יפות וחכמות שכמונו, לא טרחנו לעשות כן ו….
הופ שני כרטיסנים זעופים ולא נחמדים עשו עלינו לינץ’ וסירבו להאמין שלא הגענו כדי לעקוץ את האומה הגרמנית
ועל כן – נקנסנו, כל אחת, ב- 60 יורו!!!! נראה לי- שכל מילה נוספת מיותרת.
נגישות לנכים-
הנושא הזה,כידוע, קרוב מאוד לליבי.
מאז שזוהר חלה, אני מסתכלת על העולם באופן נוסף: כ”נגיש” ו”לא נגיש”.
כנראה, שברגע שאתה עובר לצד השני של המתרס, הלב והעין הופכים לרגישים יותר, לנושא.
לפני הנסיעה נאמר לנו שברלין נגישה בצורה יוצאת דופן. למען האמת, לא כך הרגשתי…
בתחנות הרכבת שאינן מרכזיות התקשנו למצוא מדרגות נעות ושלא נדבר על מעלית.
ביום האחרון מצאנו את עצמנו מעלות מזוודות כבדות ביותר, בלמעלה מ-60 מדרגות,
ולי רק נשאר לדמיין מה היה קורה אם זוהר היה לצידי באותם רגעים.
נוסף לכך, בכניסה למסעדות רבות יש מדרגה אחת או שתיים, מה שהופך אותן ללא נגישות בעליל.
שלא יובן מדברי שברלין אינה ניתנת לתיור על כסא גלגלים, אבל חשוב לתכנן היטב נסיעה שכזו, אם וכאשר,
ולא לקחת בחשבון שהכל נגיש ומסביר פנים.
וואו, יצא פוסט ארוך,
ארוך מתמיד, שונה (ולא רגשי) כתמיד.
5 ימים בברלין, 5 ימים של שפיות,
5 ימים של (כאילו) חיים רגילים.
האמת, לפעמים זה לא רע.
********************************************
גם אתם ביליתם בברלין או סתם רציתם להגיב?
גם לכם יש הארה או המלצה?
אשמח מאוד לשמוע.
ועד לפעם הבאה…
תיהיו טובים.
