תמיד חלמתי לדעת לצלם.
יש משהו קסום בעייני, ביכולת האדם לתרגם את העולם באמצעות מצלמה.
אצלנו, במשפחתי הגרעינית, אימי אמונה על הצילום, לאורך כל חיי, בכל אירוע (משולי ועד משמעותי) היא חמושה במצלמה.
מנדנדת לרוב, לא מרפה, ״ולוקחת״ עוד זוית ועוד זוית.
בשנים האחרונות, היא מרבה לשכוח את המצלמה בביתה ולכן לצילום נוסף ריטואל ״ההולכת להביא את המצלמה״..
אבל היא עיקשת ומקפידה לתעד, לתעד ולתעד, ובו זמנית גם ממשיכה לתור אחר דגמים חדשים ואטרקטיבים שייתנו מענה לצרכיה, אך לא בהכרח ליכולות הטכנולוגיות שלה.
כשהכרתי את זוהר, נוכחתי לדעת, שהכנסתי לחיי עוד ״מתעד סדרתי״.
זוהר הקפיד לצלם את כולנו, למעט את עצמו,
ולהתווכח עם אימי מי צלם טוב יותר.
אני כמובן לא הייתי מועמדת ראויה לתחרות., ולכן גם לא התיימרתי להיות חלק מהויכוח שלהם.
כשפתחתי את ״למגירה״ והתחלתי להיחשף לצילום בתחום עיצוב הפנים וההום סטיילינג, נדהמתי לראות עולם חדש אותו לא הכרתי כלל.
די מהר הבנתי שעם כל הכבוד, ואין הרבה, התמונות המרושלות שלי מהאייפון 4, מתקשות לעבור מסך ושלא נדבר על הסטיילינג המזעזע.
נדרש פתרון!!
בתחילה, נעזרתי בצלמת המופלאה אלונה להב, שהוכיחה לי שיד טובה ועין רגישה משדרגות את המוצר לאין שיעור,
אולם, בעיה, לשם יום צילומים הייתי חייבת ליצור מלאי משמעותי, דבר שלא תואם את אופי העסק שלי, המתבסס בעיקר על יצירת מגירות לפי הזמנה אישית.
ואז.. מבלי להתכוון, או יהיו כאלו שיאמרו שלהכל יש כוונה ביקום, התחלתי לראות על הפיד שלי, פרסומים לקורס צילום של מאיה חבקין.
לאחר התלבטות קצרה החלטתי שאני נרשמת.
מצלמה – עוד לא רכשתי, אבל אני כבר נרשמתי!!
באופן מפתיע, החיים איפשרו, והצלחתי להתמיד בקורס, אשר נמשך לאורך 6 שבועות.
המפגשים החד שבועיים, אשר נערכו בכל פעם בביתה של משתתפת אחרת, היו חוויתיים, טעימים, מלמדים וכייפים.
על החומר הלימודי לא ארחיב, אני, כידוע, מרבה לדבר בשיעורים והרצאות, אולם אני יכולה לציין שלמרות הקשקשת, הצלחתי להפנים את יסודות הצילום ועוד יתרה מזאת.
מאיה המקסימה, קשובה, מסבירה ומלאת סבלנות (כן, המון המון סבלנות).
בין מפגש למפגש נדרשנו לתרגול ושעורי בית, דבר שהפך את התאוריה למעשית וטרם רבות לעניין ולתכלס.
בונוס נוסף ומקורי בקורס הוא הרצאת אורח של לימור אורן (חברתי המוכשרת מאז) על הום סטיילינג בצילום, אשר מעניק עוד נדבך מעשי ומשמעותי ללמידה.
בסיומו של הקורס יצאתי עם שלושה דברים חשובים מאוד:
1)ידע משביע רצון- כך שאני מצלמת כיום לבדי, את העסק שלי (ולפעמים גם של חברות דלות אמצעים),
2) מצלמה חדשה ואיכותית אותה רכשתי בעידודה של מאיה.
3) חברות חדשות ואהובות!
ולפני סיום- כמה מילים על מאיה המופלאה, וכמובן, איך לא, ״למגירה שואלת״
אז יאללה, מוכנים?
מאיה חבקין, צלמת ומלמדת צילום. מתמחה בצילום עיצוב פנים ומוצרים. מלמדת מעצבות ב״סדנת הצילום למעצבות״ מצלמת וחיה צילום מגיל 14.
1) מגירה משמעותית בחיי שחשוב לי שידעו עליה
המגירה המשמעותית בחיי היא שגדלתי בערד, לגדול בערד עבורי היה בראש ובראשונה החיבור לטבע ולמדבר, ללכת דרך הואדי לבית ספר, בית, משפחה, גרנו בבית גדול מול נוף המדבר, אמא שחוזרת מהעבודה להפסקת צהרים, חוגים, חברים והרבה חופש.
2) אילו דברים נסגרים במגירות כשאתה יוצר / עובד ואילו יוצאים
הדברים שנסגרים אצלי במגירות הם הסיפורים האישיים של המצולמים שלי, אמון בשבילי הוא ערך עליון.
הדברים שיוצאים שאני מצלמת עיצוב הם לראות את המעצבת דרך הצילום וכשאני מצלמת אנשים יוצאת
מראה של מי שעומד מולי, תמיד מרגיש לי כמו קסם.
3) אילו יכולת להוסיף מגירה נוספת לחייך- מה היה בה?
היתי רוצה מגירה שכשאני פותחת אותה יושבת בה מחלקת שיווק שלמה שתשווק אותי, כך שאוכל להתפנות רק ללמד ולצלם.
4) מגירה סודית או רעיון/ יצירה ״שהצפנת במגירה״ ושאת מוכנה לשתף בה?
בתוך המגירה הסודית שלי יש חלום של ילדה להיות רקדנית, מחול והעבודה עם הגוף תמיד משכו אותי.
5) השלם: אם הייתי צריך ליצור מגירה שתייצג אותי היה בה…
המגירה שמייצגת אותי היא מגירה של רגישות, הקשבה ושימת לב לדברים הקטנים, אני חושבת שהמגירה
הזאת הולכת איתי בכל דבר שאני עושה, בסדנאות, בצילומים ובחיי האישיים.
אהבתם את הפוסט? הזכיר לכם חויה שרציתם לשתף? אשמח מאוד מאוד לשמוע…
